OLD ANTIQUE HEBREW BOOK ספר שערי יהודה חב"ד תשי"ט LUBAVITCH CHABAD RABBI HENKIN

Description

OLD ANTIQUE HEBREW BOOK ספר נדיר
הרב
יהודה הבר (עבער)
(
איסרו חג
ה
פסח
תרס"א
-
ב' כסלו
תש"ב
) היה ראש ישיבת
תומכי תמימים נעוול
, ולאחר מכן היה מנהל וראש ישיבת
תומכי תמימים וורשא
וב
תומכי תמימים אטווצק
.
תוכן עניינים
[
הסתרה
]
1
תולדות חיים
2
ספריו
3
משפחתו
4
לקריאה נוספת
5
קישורים חיצוניים
6
הערות שוליים
תולדות חיים
[
עריכה
]
נולד באיסרו חג הפסח תרס"א לאביו ר' אברהם יעקב המלמד ב
עיירה
קרוסנילוקי.
בגיל עשר, בשנת
תרע"א
, התקבל לחדר ב
ליובאוויטש
, בקיץ
תרע"ד
התקבל ללמוד אצל הרב
שמואל ניסנוביץ
(שמואל באריסאווער)‏ ב
עיירה
שצעדרין, אצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו וב
תרע"ו
התקבל לאולם הגדול
[1]
. ב
תרע"ח
עברה הישיבה יחד עם
הרבי הרש"ב
ל
רוסטוב
. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב
תרפ"א
שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק.
בכסלו
תרפ"ו
נשא
את פריידא בתו של הרב
מנחם מענדל שניאורסון
[2]
רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב
שניאור זלמן שניאורסון
, שהיה רב ב
פריז
. בשנים
תרע"ח
-
תר"צ
שימש כר"מ ו
משגיח
בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנֶווֶל, והיה מוסר שיעורים ב
תניא
לפני התלמידים.
בשנת
תר"ץ
הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מ
רוסיה
ל
ריגא
, שם היה אז הרבי הריי"צ, לאחר מכן עבר ל
וורשה
שם מונה לתפקיד ר"מ ראשי בישיבת
תומכי תמימים וילנא
, ב
תרצ"ב
מונה לר"מ ראשי ב
תומכי תמימים בורשה
. בקיץ אותה השנה, כשהחמיר מצבן הכלכלי של סניפי של ישיבת תומכי תמימים ב
פולין
(וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות.
שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ב
רש"י
, כך שכל שאלות התוספות תורצו. בתחילת השנה היה אומר שיעור בו הניח יסוד, שעל פיו ביאר במהלך השנה כמה וכמה סוגיות. יחד עם זה, השתדל בדרך כלל למוד פשט בסוגייא בסברות "מקומיות", בלא ראיות ממקומות אחרים
[3]
.
הרב הבר ערך את מדור שערי תורה בשבועון
התמים
וכתב את הספר "שערי יהודה".
היה ידוע כבעל חוש מיוחד ב
נגינה
שתופסת מקום חשוב בחב"ד, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו
ניגונים
חדשים, בשנת
תרצ"ח
החל על פי הוראה של האדמו"ר הריי"צ, ללמד ניגוני חב"ד לתלמידים שהיו בעלי חוש בנגיגה, בשיעורי הנגינה שנתן הקפיד שבנוסף לדיוק בנגינה ידעו התלמידים גם את הסיפור העומד מאחורי הניגון.
בחורף של שנת
ת"ש
, הצליח להימלט בעזרת הרבי הריי"צ, יחד עם זוגתו בנו ובתו מהנאצים, והגיע לריגא במטרה להמשיך ל
ארצות הברית
אך לא הצליח לקבל רישיונות הגירה. בי' בכסלו ה'תש"ב (1942) עשו הנאצים ימח שמם אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחמ"כ העלו את
בית הכנסת
באש עם כל הנמצאים בתוכו. באותו טבח נרצח גם הרב
יחזקאל פייגין
.
ספריו
[
עריכה
]
שער הספר
שערי יהודה
- שיעוריו של הרב הבר על מסכתות בשתי כרכים כרך א:כתובות, גיטין ו
קידושין
וכרך ב: מסכתות פסחים
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
קה"ת
,
תשי"ט
[4]
י"ל שוב בדפוס צילום ט"ו
מנחם אב
תשע"ה
משפחתו
[
עריכה
]
אחיו, הרב
אליהו הבר
- מראשוני תלמידי
תומכי תמימים ליובאוויטש
בחצרו של
אדמו"ר הרש"ב
, ששימש כ
משפיע
קהילת
אנ"ש
ב
נעוול
.
לקריאה נוספת
[
עריכה
]
יוסף אשכנזי,
אוצר החסידים
- אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת
חזק
, תשע"ה
קישורים חיצוניים
[
עריכה
]
הרב הגאון החסיד מוהר"ר עבער הי"ד
- פרקי זכרונות על הרב הבר, מזכרונותיהם של הרב
יהודה חיטריק
והרב
אברהם יצחק גורפינקל
, בתוך בטאון חב"ד חוברת ז', ע' יט
ספרו '
שערי יהודה
באתר
היברו בוקס
לשמיעת אחד מניגוניו של רבי יהודה הבר, בדיסק של שמריהו פלדמן
הערות שוליים